איך מקיימים נכון מצות צדקה?
הרב אברהם וסרמן
אחת המידות שעם ישראל מצטיין בה היא גמילות חסד. כמו בכל עניין חיובי וחשוב – יש לדעת איך לקיימו באופן נכון.בזמן האחרון התרבה מאוד מספר מבקשי הנדבות המגיעים לבית הכנסת. לעיתים קרובות מדובר בהפרעה של ממש באפשרות להתרכז בתפילה. להלן כמה נקודות מרכזיות ביחס לנושא זה. עיקרי דבריםא. מצות צדקה מקיימים רק כשנותנים לעני, שבדקו ומצאו שראוי לקבל צדקה, ולא לכל פושט-יד. ב. לצערנו ישנם פושטי יד רבים המתחזים ואינם עניים באמת, גם אם בוכים, או מציגים עצמם מסכנים, מראים את המומים שלהם, ומביאים כל מיני מכתבים. במיוחד יש לחשוש מאלה הלוחצים לתת מיד סכומים גדולים בתואנות שונות.ג. סתם פושטי-יד, אפשר לתת להם משהו.ד. נראה כי יש להימנע מלתת שטרות ובודאי שלא סכומים גדולים, למי שלא בדקנו. השמועה על ה"נדיבות" עושה כנפיים, ורבים מאוד באים ולא מאפשרים להתרכז בתפילה. את הכסף הגדול חשוב לתת למוסדות צדקה אמינים. ה. מוצע להבהיר לקבצנים שלא יסתובבו בין המתפללים בזמן קריאת-שמע וברכותיה. גם המתפללים לא יתנו להם באותו זמן, וכך ילמדו. קבצן המפריע בזמן התפילה – יש להסותו באופן שלא ילבין את פניו. מוצע לקבוע שלט "איסוף נדבות - רק לאחר ברכת כוהנים, בבקשה לא להפריע למהלך התפילה".ו. הרוצה לקיים את המנהג של נתינת צדקה לפני התפילה – ישים אותה בקופת הצדקה שלנו המנוהלת היטב. למותר להזכיר את מעלתה וחשיבותה של מצוות הצדקה.ז. יש להדר במצות צדקה, לתת בעין יפה, ולא להסתפק בפרוטות. רבים נותנים "מעשר כספים", שהוא בערך עשירית מהרווחים. 1. למי נותנים?שאלה (מעובד מתוך תשובה של הרב שלמה אבינר):האם חייבים לתת לכל פושט יד? כמה חייבים לתת? איך אפשר לדעת אם הוא עני באמת או שמא הוא רמאי? האם מותר לסרב לתת נדבה?תשובה:באופן כללי, אין נותנים צדקה בלי בדיקה רצינית. יש רק יוצא מן הכלל אחד והוא אם אדם פונה בבקשה לתת לו מזון כי הוא רעב, יש לתת לו מיד (ע"פ שו"ע יו"ד קנא י). אבל אם לא מדובר בחשש פיקוח-נפש, אלא מצב קשה אחר, אפילו "היה ערום ואמר: כסוני, בודקין אחריו שמא הוא רמאי"! (שם). חז"ל הכירו את המציאות היטב וידעו שיש הרבה רמאים, גם כאלה שילכו ערומים כדי שירחמו עליהם. גם בזמנם היו מתחזים לנכים: המסמא את עינו (לא ממש) והמקפח את שוקו (עושה עצמו נכה)... אינו נפטר מן העולם עד שיהא לו כן (ירושלמי, פאה, פרק ח).אחת הטעויות הנפוצות היא האמרה – אם הוא מבקש, כנראה שצריך. זו רמיה עצמית. גדר מצוות צדקה, אינו לתת לכל מבקש, אלא רק למי שהתברר שהוא צריך באמת כלשון הרמב"ם: "אחרי ידיעתנו דוחק מצבם" (ספר המצוות ל"ת רלב). מי שנתן בלי בדיקה והאוסף היה רמאי, לא קיים מצוות צדקה, אלא בזבז את כספו לשווא, עזר לנוכלים והפסיד עניים אמיתיים. את עיקר המצוה לא מקיימים כלפי פושטי-היד, אלא כלפי עניים המוכרים למערכות-הרווחה והחסד המסודרות.אנשי ענתות ניסו להרוג את ירמיהו, ואז קילל אותם: "אפילו בשעה שעושין צדקה, הכשילם בבני אדם שאינם מהוגנים כדי שלא יקבלו עליהן שכר" (בבא-קמא טז,ב).אמנם בכל התורה כולה אדם הוא בחזקת כשרות, כל זמן שלא הוכח להפך. אך פוסקי הדור הורו שכל מקבץ נדבות הוא בחזקת רמאי עד אשר יוכח ההפך. בייחוד אם הוא "לוחץ" לתת לו סכומים גדולים מיד, שאם לא כן – יזרקו אותו מהבית וכדומה. עבודת הבדיקה, אם העני רמאי או אמיתי, אינה יכולה להיעשות על ידי כל אחד, ויש לבדוק במחלקת הרווחה בעירו של העני האם ידוע להם עליו ומה מצבו האמתי. גם אם המבקש הוא נכה – הרי שאינו בהכרח עני. גם מכתבים מרבנים אינם ערובה לאמינות המבקש (אנו הרי לא בודקים תעודת זהות, וישנה גם תעשיית זיופים ועוד). כל האמור לעיל מתייחס לאדם שנמצא במצוקה ופונה לאנשי חסד כדי שיפתרו את בעייתו, ולכן עליהם להיכנס לעובי הקורה כדי לחלצו מן המיצר. לאחרונה, גם משרד הדתות הנחה את ארגוני "קמחא דפסחא" לתת רק למי שמחלקת הרווחה מאשרת שזקוקים לכך.אך לגבי עני הפונה לכל אדם, אחד אחר השני, הדין שונה. הוא נקרא "מחזר על הפתחים", ולגביו נפסק: "עני המחזר על הפתחים אין נזקקים לו למתנה מרובה אלא נותנים לו מתנה מועטת" (רמב"ם, מתנות עניים, פרק ז). שהרי הוא פונה אל אנשים רבים ומכולם ישיג את מבוקשו. אם הוא נעלב ומסרב לקבל מתנה קטנה, סימן שאינו עני באמת (עשה לך רב ט לד-לה).לכן הרוצה לקיים מצוות צדקה כראוי ייתן למוסדות צדקה וחסד מוכרים וידועים, לא לפושטי-יד. יש דין קדימות בצדקה לקרובי-משפחה שהם נזקקים, אחריהם לעניי-העיר, ואח"כ לעניים בכלל.2. מתי נותנים?שאלה: כיצד ראוי לנהוג בנוגע לקבצנים האוספים כסף בבית הכנסת באמצע התפילה? תשובה: מנהג טוב לתת צדקה לפני התפילה, שנאמר "אני בצדק אחזה פניך" (אורח-חיים, סימן צב סעיף י), ויש הנוהגים לתת צדקה בפסוקי דזמרא כאשר מגיעים לפסוק "והעושר וכו' ואתה מושל בכל" (משנה ברורה שם).עם זאת כתב המשנה ברורה: "ויש מקומות שנוהגין לקבץ צדקה בעת קריאת התורה, והוא שלא כהוגן, דמבטלין עי"ז מלשמוע קריאת התורה ועניית ברכו את ד' ".ובספר דרך-אמונה (הרב חיים קנייבסקי, מתנות עניים פרק י ס"ק צו) כתב שכאשר מקבצים נדבות באמצע התפילה אין חייבין לתת: "העוסק במצוה פטור מן המצוה וכן באמצע התפלה".מכאן, שאין לקבץ נדבות במהלך התפילה באופן המפריע לתפילה.אבל אם מדובר במקבץ נדבות העובר בשקט בין המתפללים במהלך פסוקי דזמרא, או בזמן חזרת הש"ץ וסיום התפילה אין זה נחשב הפרעה. לעומת זאת, מי שעובר בין המתפללים, אפילו בשקט, בקריאת שמע וברכותיה או בזמן קריאת התורה, וכל שכן בתפילת עמידה – זה נחשב הפרעה ואין לעשות זאת. מי שאין לו כסף קטן וצריך עודף – ימתין לתת לעני בסוף התפילה, כיון שההתעסקות הזו מבלבלת אותו ואת הסובבים.אם הקבצן אינו מסתפק בהליכה בשקט בין המתפללים, אלא מדבר אתם, או מחלק פליירים וכדו' – זו הפרעה, ואין לעשות זאת במהלך כל התפילה.מי שרוצה ליידע את הציבור על המטרה שלשמה הוא אוסף כסף, ימתין עד לסיום התפילה. אם יש שיעור קצר לאחר התפילה – ימתין עד לאחר השיעור.יש להקפיד שלא לבייש את העני ולא להלבין את פניו, גם אם נוהג שלא כדין ומקבץ נדבות באופן המפריע לתפילה, אך אפשר לגעור בו ולהשתיקו.בנוסף - ראו בקישור המצורף, מאמרו של ידידי הרב אליעזר מלמד 3. כמה נותנים?יש שלש מדרגות בצדקה: עין יפה, בינונית ורעה (ע"פ רמב"ם, הלכות מתנות עניים, פרק ז).עין יפה – עד עשרים אחוז ממה שמרוויחים, עין בינונית – עשרה אחוזים מהרווחים, עין רעה מכאן ולמטה עד סכום של כעשרים שקלים לשנה (סכום מגוחך). יש אומרים שהסכום המינימאלי לשנה מחושב לפי קו-העוני, והוא בערך 2200 ₪, ויתכן שהוא מחושב לפי שכר-מינימום ובערך 3700 ₪. (הסכומים משתנים כל שנה, כמובן. ראו מה שכתב בנושא ידידי הרב שלמה אישון, בקישור המצורף ).רבים נוהגים לתת מעשר-כספים, שאמנם מתוכו אפשר לממן גם מצוות שלא היינו עושים לולא כן (תרומת ספרים לבית-כנסת וכדומה). את חלקו החשוב צריך להפנות לצדקה. רבים גם קבלו על עצמם את מעשר-כספים כמנהג קבוע (עדיף תמיד לומר בלי-נדר). יש הסבורים שזו חובה מדרבנן ויש אף הסבורים שזו מצוה דאורייתא.
